השתלות עצם

השתלות עצם הפכו בשנים האחרונות להליך שגרתי המשפר משמעותית את איכות החיים של אנשים רבים, אולם התחום עצמו עדיין עשוי להיראות מסתורי ומורכב לאנשים שאינם מתחום רפואת השיניים או האורתופדיה. במאמר זה ננסה לפשט את התהליך, נפרט את סוגי השתלות העצם הקיימות, ונענה על השאלות העיקריות שמטופלים פוטנציאליים עשויים לשאול.

אז מהי השתלת עצם?

השתלת עצם היא הליך כירורגי שבו עצם חסרה או פגומה מוחלפת בשתל. השתלת העצם יכולה להגיע ממקורות שונים. השתלות עצם מבוצעות במגוון רחב של מצבים רפואיים, אך הצורך השכיח ביותר בהשתלה הוא ברפואת שיניים – כתנאי הכרחי להשתלות שיניים המחליפות שיניים חסרות.

למה מבצעים השתלות עצם?

מטרת העל של השתלת עצם היא לספק בסיס איתן לשיקום תפקודי ואסתטי. במקרה של השתלות שיניים, השתל מחליף את שורש השן החסרה ועליו ניתן להרכיב כתר או גשר לשיקום לעיסה נכונה וחיוך מלא. השתלות עצם מבוצעות גם במקרים של פגמים מולדים או פציעות טראומתיות בפנים ובגפיים.

סוגי השתלות עצם

ניתן לחלק השתלות עצם לכמה קטגוריות מרכזיות, כשראשית, ההבדל המשמעותי ביותר נוגע למקור העצם המושתלת:

• עצם עצמית (אוטוגנית): זהו המקור המועדף ככל שדבר אפשרי. העצם נלקחת מאזור אחר בגופו של המטופל עצמו. המקורות הנפוצים לעצם זו הם הלסת, עצם הירך, ולעיתים אזורים בגולגולת. היתרון המרכזי – אימוץ ביולוגי אופטימלי על ידי הגוף, היות ומדובר ברקמה של המטופל עצמו. החסרונות – ניתוח נוסף הדורש אזור תורם בגוף, ותהליך החלמה ארוך יותר עקב אזור הניתוח הנוסף.
• עצם מאדם אחר (אלוגראפט): העצם מגיעה מגופה של אדם שנפטר, מתרומת גוף. היא עוברת תהליך עיבוד בבנק עצמות. היתרון הוא שאין צורך בניתוח נוסף אצל המטופל, ומאגרי העצם בבנקים מספקים פתרון זמין ומיידי. החסרון העיקרי הוא סיכון מעט גבוה יותר לדחיית השתל, לעומת עצם עצמית.
• עצם סינתטית (קסנוגראפט): עצם המופקת מתהליך כימי ממקורות שאינם אנושיים. לעיתים קרובות המקור הוא מעצמות בקר שעברו עיבוד. הזמינות היא גבוהה, אך יעילות השתלים הסינתטיים לרוב מעט נמוכה יותר מעצם טבעית.
• עצם מן החי: סוג פחות נפוץ של שתל בו משתמשים בעצם מבעלי חיים (לרוב בקר או סוס) שעברה עיבוד יסודי להתאמה גנטית.

צורות פיזיות של שתלי עצם

• בלוק: גוש עצם קשיח המותאם לאזור ההשתלה באמצעות עיצוב כירורגי. נפוץ בהשתלות נרחבות יותר בלסתות או באזורים בלסת בהם יש צורך להגדיל את נפח העצם באופן משמעותי.
• שבבי עצם: פתיתי עצם קטנים מאוד המשמשים למילוי חללים ופגמים ממוקדים.
• עצם טחונה: אבקה הנוצרת מטחינת עצם, בעלת שימושים מגוונים בהשתלה.

טכניקות ניתוחיות

ההבדל המרכזי בין טכניקות כירורגיות בהשתלות עצם מתייחס למידת החשיפה של האזור המטופל:

• טכניקה פתוחה: זו הגישה המסורתית והנפוצה יותר. הרופא המנתח מבצע חתך ברקמות הרכות (החניכיים במקרה של השתלת עצם בלסת) כדי לחשוף בצורה מלאה את אזור ההשתלה. טכניקה זו מאפשרת ראות טובה ודיוק רב בהצבת השתל. מצד שני, תהליך ההחלמה עשוי להיות ממושך יותר והחתך עלול לגרום לאי-נוחות אסתטית זמנית.
• טכניקה זעיר-פולשנית: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, יותר רופאים בוחרים בטכניקות זעיר-פולשניות להשתלות עצם. בגישה זו, מבוצע חתך קטן מאוד או לעיתים רק פתח זעיר ברקמות, דרכו מועברים כלים כירורגיים מיוחדים להכנת אתר ההשתלה והצבת שתל העצם. היתרונות בגישה זו כוללים לרוב החלמה מהירה יותר, כאב מופחת, ולעיתים תוצאות אסתטיות טובות יותר בטווח הקצר.

תיאור כללי של שלבי ההשתלה בטכניקה פתוחה

1. הרדמה: לרוב מבוצע בהרדמה מקומית עם או בלי תוספת חומר טשטוש לסובלים מחרדה.
2. חשיפה: ביצוע חתך בחניכיים וחשיפת העצם באזור המיועד להשתלה.
3. הכנת האתר: הכנת חלל בעצם, בגודל ובצורה המותאמים לשתל העצם המתוכנן.
4. הצבת שתל העצם: השתל מורכב בזהירות למקומו. במקרים מסוימים, יחד עם שתל העצם מונחת ממברנה מיוחדת המזרזת את תהליך ההתחדשות.
5. תפירה: החניכיים נתפרות חזרה למקומן לסגירה טובה של אתר הניתוח.

יש לציין כי הצעדים הספציפיים יכולים להשתנות מעט כתלות בסוג שתל העצם, המיקום, ותוכנית הטיפול הפרטנית של המטופל.

הליך ההשתלה

בדיקות והכנות

השתלות עצם, כמו כל הליך כירורגי, מחייבות הערכה מעמיקה של מצבו הרפואי של המטופל, לצד בדיקות הדמיה מתאימות.

• בדיקות רפואיות: המטופל יעבור תשאול רפואי מפורט על ידי הרופא המטפל, לרבות היסטוריה רפואית, מחלות רקע ותרופות שהוא נוטל באופן קבוע. בדיקות אלה חשובות במיוחד כדי לזהות מצבים העלולים להשפיע על תהליך הריפוי של השתל, כמו סכרת בלתי מאוזנת, בעיות קרישה מסוימות, תרופות מדכאות חיסון ועוד. במקרים בהם המטופל מעשן, הרופא ידון עמו בצורך בהפסקת עישון לתקופה לפני ואחרי הניתוח, שכן עישון פוגע משמעותית בהצלחת השתלים.
• צילום CT: צילום תלת-ממדי מסוג CT דנטלי (או רפואי באזורים אחרים בגוף) הנו שלב קריטי בתכנון השתלת העצם. מנתח מיומן יבחן את הצילום כדי ללמוד את צורת העצם הקיימת, עובייה, צפיפותה, ואת המיקומים המדויקים של מבנים אנטומיים רגישים באזור, כמו עצבים וכלי דם. במקרים של השתלות דנטליות, צילום ה-CT מאפשר לתכנן את ההליך כולו בתוכנת מחשב מיוחדת כדי להבטיח מיקום אופטימלי של השתל, להעריך את הצורך בהשתלת עצם ולהתאים מראש את השתלים הדנטליים הספציפיים למטופל.
• הערכת מצב הרקמות הרכות: במקרה של השתלת עצם בלסתות, מצב החניכיים נבחן בקפידה. חניכיים בריאות בעלות נפח מספק הן תנאי חשוב להצלחת ההליך. לעיתים ישנו צורך בביצוע טיפולים דנטליים מקדימים, כמו טיפולי שיננית יסודיים וטיפול במחלת חניכיים קיימת.

הניתוח עצמו

השלבים הניתוחיים הספציפיים ישתנו בהתאם למיקום ההשתלה, סוג העצם, והטכניקה הניתוחית הנבחרת. בחלק שעבר כבר דנו בסוגי הטכניקות השונות. ההרדמה בה משתמשים יכולה להיות מקומית, מקומית עם טשטוש, או לעיתים נדירות הרדמה כללית. משך הניתוח משתנה בהתאם להיקף ההשתלה, אך לרוב נע בין חצי שעה למספר שעות.

מעקב וריפוי

• טיפול תרופתי: בדרך כלל יינתנו למטופל מרשמים לתרופות אנטיביוטיות, משככי כאבים ולעיתים שטיפות פה מיוחדות.
• הנחיות לזמן החלמה: המטופל יקבל הנחיות מפורטות לגבי הימים והשבועות שאחרי הניתוח. אלה כוללות הנחיות לגבי תזונה (מזון רך בעיקר), הימנעות ממאמץ גופני, היגיינת פה קפדנית, שימוש במשככי כאבים, והתמודדות עם נפיחות וכאבים אפשריים.
• סימנים וסיבוכים: הרופא יסביר למטופל על הסימנים שיש לשים לב אליהם, המעידים לעיתים על סיבוכים כמו זיהום. סיבוכים אפשריים כוללים כאב שלא פוחת, דימום מהאזור המנותח, נפיחות קיצונית, או עליית חום. במקרה של סימנים אלה יש לפנות לרופא המטפל בהקדם.

החלמה מלאה ותפקוד השתל

זמן ההחלמה משתנה כתלות בגורמים כמו היקף ההשתלה, מצבו הרפואי של המטופל, וסוג שתל העצם. באופן כללי, תהליך ההחלמה נחלק לשניים:

• החלמה ראשונית: בשלב זה מתאחות הרקמות הרכות (החניכיים במקרים של השתלה בלסת). אורך ההחלמה הראשונית נע לרוב בין מספר שבועות לחודשיים. בתקופה זו מתרחש גם חלק משמעותי מתהליך איחוי השתל לעצם הקיימת, אך השתל עדיין אינו יציב לחלוטין.
• החלמה סופית ותפקוד מלא: שלב ההחלמה הסופית ממושך יותר ונמדד בחודשים. עצם חדשה ואיכותית נוצרת באזור השתל והוא הופך לחלק בלתי-נפרד מעצם הלסת או השלד. בתקופה זו מבצעים ביקורות מעקב תקופתיות אצל הרופא, לעיתים כולל צילומי רנטגן, כדי לוודא שהתהליך מתקדם כצפוי. במקרה של השתלות דנטליות, רק לאחר החלמה סופית של שתלי העצם ניתן להתקין את השתלים הדנטליים הסופיים (כתרים, גשרים) עליהם.

היבטים נוספים של השתלות עצם

גורמי סיכון

למרות שמדובר בהליך בטוח ברוב המקרים, כמו בכל הליך כירורגי, גם בהשתלות עצם קיימים סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים. חשוב להכיר אותם מראש ולהתייעץ עם הרופא המטפל לגביהם. הסיכונים העיקריים הקשורים להשתלות עצם כוללים:

• זיהום: סיכון לזיהום קיים בכל הליך כירורגי. הרופא נוקט באמצעים למניעת זיהומים, כולל סביבה סטרילית ולעיתים מתן אנטיביוטיקה מניעתית. במידה וזיהום מתפתח, לרוב ניתן לטפל בו בהצלחה באמצעות אנטיביוטיקה מתאימה, או לעיתים ניקוז כירורגי.
• דחיית השתל: גוף האדם עשוי, במקרים מסוימים, לתקוף את השתל כגוף זר ולדחות אותו. הסיכון מעט גבוה יותר בעצם מאדם אחר (אלוגראפט) או סינתטית. כשלון מוחלט של שתל הינו מצב לא שכיח.
• דימום: דימום במהלך או לאחר הניתוח הינו אפשרי ותלוי לעיתים בהיקף ההשתלה. רוב המקרים מטופלים בקלות באמצעות אמצעים פשוטים על ידי הרופא המנתח.
• כאבים ונפיחות: תופעות אלה שכיחות בימים הראשונים לאחר הניתוח אך לרוב חולפות מעצמן בתגובה למשככי כאבים פשוטים.
• פגיעה בעצבים: במקרים של השתלת עצם באזורים הקרובים למיקום עצבים, קיים סיכון קל לפגיעה עצבית שעלולה להתבטא בתחושת נימול או כאבים. לרוב, המנתח יזהה את הסיכון ויפעל למיזעורו באמצעות צילומי הדמיה ותכנון מדוקדק של ההליך.

גורמים המגבירים סיכון לבעיות לאחר השתלת עצם

• עישון: זהו גורם סיכון מספר אחד להצלחה של השתלות בכלל, והשתלות עצם בפרט. עישון פוגע בתהליך הריפוי הטבעי ומעלה משמעותית את הסבירות לכישלון השתל.
• מחלות רקע: מחלות כמו סוכרת בלתי מאוזנת, מחלות אוטואימוניות, ומצבים רפואיים אחרים עלולים לפגוע ביכולת הריפוי של הגוף ולהעלות את הסיכון לסיבוכים לאחר ההשתלה.
• היגיינה דנטלית ירודה: מטופלים עם מחלת חניכיים פעילה ו/או היגיינת פה ירודה נמצאים בסיכון גבוה יותר לכשלון השתל ולכן עליהם לעבור טיפול יסודי ושינוי הרגלי ההיגיינה לפני השתלת עצם.

פרופיל המטופל האידאלי

באופן אידאלי, כדי להבטיח הצלחה מירבית של השתלת עצם, המועמד להשתלה יציג את הפרופיל הבא:

• בריאות כללית טובה: מטופל בריא ללא מחלות רקע משמעותיות או תרופות קבועות הפוגעות במנגנון קרישת הדם ו/או בתהליכי ריפוי של הגוף.
• גיל: למעט מקרים מיוחדים, אין הגבלת גיל לביצוע השתלת עצם. עם זאת, גיל מתקדם במיוחד לעיתים עשוי להביא לשיקולים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות.
• חלל פה נקי מזיהומים: מחלות דנטליות כמו עששת קשה או מחלות חניכיים צריכות לקבל טיפול מתאים לפני שניתן לבצע השתלת עצם בלסת.
• עצם לסת בעלת נפח בסיסי: למרות שהשתלת עצם נועדה לשקם חוסר בעצם, ישנו צורך במינימום מסוים של עצם קיימת כדי לאפשר עיגון ראשוני של השתל. במצבים של חוסר עצם קיצוני, יידרשו לעיתים השתלות נרחבות יותר או תהליכים כירורגיים מקדימים.
• היגיינת פה טובה: מטופל המקפיד על צחצוח שיניים נכון לפחות פעמיים ביום, שימוש בחוט דנטלי, וביקורות תקופתיות אצל רופא שיניים, מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים לאחר ההשתלה.
• לא מעשן: כאמור, עישון פוגע משמעותית בהצלחה של השתלות עצם ולכן מועמדים אידאליים יהיו אלה שהפסיקו לעשן לחלוטין, או לכל הפחות מוכנים להימנע מעישון לתקופה משמעותית סביב תקופת ההשתלה.

שאלות ותשובות נפוצות

בחלק זה נציג רשימה של שאלות אופייניות שמטופלים שואלים בנוגע להשתלות עצם, עם תשובות תמציתיות, ברורות ואינפורמטיביות:

• האם השתלת עצם כואבת? ההליך עצמו מבוצע בהרדמה ולכן אינו אמור לכאוב. בימים שלאחר הניתוח עלולים להיות כאבים ונפיחות, אך לרוב הם מטופלים היטב באמצעות משככי כאבים.
• כמה זמן נמשכת השתלת עצם? משך הניתוח משתנה בהתאם להיקף ההשתלה, המיקום והטכניקה בה משתמשים. השתלות קטנות עשויות להימשך כחצי שעה, בעוד שהשתלות נרחבות יותר עשויות לקחת מספר שעות.
• כמה זמן לוקח להחלים מהשתלת עצם? זמני ההחלמה משתנים כתלות בהיקף ההשתלה ובגורמים אישיים. באופן כללי, ההחלמה הראשונית, הכוללת סגירת פצע הניתוח, אורכת מספר שבועות. ההחלמה הסופית, במהלכה העצם המושתלת מתאחה עם העצם הקיימת, אורכת מספר חודשים.
• מתי אוכל לאכול כרגיל אחרי ההשתלה? בימים הראשונים מומלץ להקפיד על תזונה רכה או נוזלית. בהמשך, ניתן לחזור בהדרגה לתזונה רגילה. חשוב להימנע מלעיסה חזקה בצד של ההשתלה למשך תקופה כפי שיומלץ על ידי הרופא.
• האם יש סיכונים בהשתלת עצם? כמו בכל הליך כירורגי, גם בהשתלות עצם קיימים סיכונים, כמו זיהום, דחיית השתל, דימום ועוד. עם זאת, במרבית המקרים מדובר בהליך בטוח ורוב הסיבוכים ניתנים לטיפול בהצלחה.
• כמה עולה השתלת עצם? המחיר הסופי של השתלת עצם תלוי בגורמים רבים הכוללים את היקף ההשתלה, סוג השתל הנבחר, מיקום ההשתלה, המרפאה הספציפית ומומחיות הרופא המנתח. באופן כללי, מדובר בהליך שעלותו עשויה לנוע באלפי שקלים בודדים עד עשרות אלפי שקלים.
• האם קופת החולים משתתפת בהוצאות של השתלת עצם? חלק מקופות החולים משתתפות בעלויות השתלות עצם בתנאים מסוימים ובמסגרת הביטוחים המשלימים שלהן. מומלץ לבדוק זכאות מול קופת החולים הספציפית לקבלת מידע מדויק.

חלופות להשתלות עצם

לא בכל מצב הדורש שחזור עצם קיימת חובה לבצע השתלת עצם. לעיתים קיימות טכניקות כירורגיות ומניפולציות אחרות המסייעות לעודד התחדשות של עצם, או לפצות על חוסר חלקי בעצם באמצעים אחרים.

חלופות אפשריות

• מילוי עצם: במקרים של חוסר עצם קל או ממוקד, ניתן למלא פגמים באמצעות שבבי עצם או תחליפי עצם סינטטיים מבלי לבצע השתלה נרחבת.
• הרמת סינוס: טכניקה ייחודית ללסת העליונה. כאשר אין מספיק עצם בלסת העליונה האחורית כדי לעגן שתלים דנטליים, מבוצעת הרמה של רצפת הסינוס (האזור האווירי מעל השיניים) והחלל החדש מלא בתחליפי עצם. בתום תקופת החלמה יהיה מספיק נפח עצם להשתלה.
• שתלים זיגומטיים: במקרים של מחסור משמעותי בעצם בלסת העליונה, ניתן להשתמש בשתלים דנטליים ארוכים במיוחד הנקראים שתלים זיגומטיים. הם מעוגנים לעצם הזיגומה (עצם הלחי) ואינם דורשים השתלת עצם מקדימה.

סיכום

השתלות עצם הן טיפולים כירורגיים בטוחים ויעילים המשפרים את איכות חייהם של אנשים רביםבים. אם את/ה סובל/ת ממחסור בעצם הגורם לבעיות תפקפקודיות ואסתטיות, חשוב לקבוע תור לייעוץ עם רופא מומחה כדי לדון באפשרות של השתלת עצם. הליך זה הנו צעד ראשון בדרךדרך לשינוי!