Foods that keep teeth healthy

מים

למים תועלת רבה בשמירה על השיניים. המים עוזרים לשטוף את שאריות המזון מהשיניים ומהפה וגם עוזרים לשמור על רמות גבוהות של רוק בפה. הרוק מכיל חלבונים ומינרלים שביכולתם לנטרל את החומצה הפוגעת בשכבת the tooth החיצונית (אמייל) ולכן, זוהי ההגנה הטובה ביותר נגד עששת. הרוק מורכב מ-95 אחוזים מים, כך שאם רוצים להימנע מנזק בשיניים, יש לשתות כמות גדולה של מים במשך כל שעות היום, כדי ליהנות מהגנה מלאה ומתמשכת. (בונוס נוסף – שתיים כמות מים בכמות גדולה טובה לשיניים אך טובה מאוד גם לעור הפנים)

למי שנוהג לשתות מים עם לימון – מיץ לימון הוא משקה חומצי. חומצה (מכל סוג שהוא) פוגעת בשכבת האמייל של השן. האמייל היא שכבת הציפוי שמגנה על השן. עששת (חורים בשיניים) מתרחשים כאשר נשארים שיירי סוכר על השיניים ואז חיידקים שצורכים שיירי סוכר זה בתהליך תסיסה, מייצרים חומצה כתוצר לוואי של התהליך.
החומצה (ולא החיידק) היא זאת שפוגעת באמייל ויוצרת את החור בשן.
שתיית משקה חומצי בתדירות גבוהה, עלולה לגרום לנזק לשיניים אפשר לצמצם נזק זה, אם צריכת המים והלימון תהיה באמצעות קשית, שתפחית את המגע של המים החומציים והשיניים.
במידה ואתם נוהגים בהרגל של מים עם לימון כל בוקר, מומלץ לשטוף את הפה מייד לאחר שתיית מי הלימון ואולי רצוי אף לגרגר עם מעט סודה לשתייה (אבקה סותרת חומצה).
חשוב להקפיד לא לצחצח teeth אחרי שתיית מי הלימון, מכיוון ששפשוף השיניים עם מברשת, כאשר הם נמצאים בסביבה חומצית, יכול להחמיר את הנזק לשכבת האמייל.
במידה ואתם שותים מי לימון בבוקר, חשוב לצחצח את השיניים לפני שתיית מי הלימון.
מעבר לנזק שעלול להיגרם לשיניים, אם לא מודעים לעניין זה, אין כל בעיה בשתיית מים עם לימון כל בוקר (רצוי כמובן לימון אורגני).

תה ירוק

תה ירוק עשיר בחומרים נוגדי חמצון ( oxidation) המעכבים את ההתפתחות של חיידקים שהם הגורם המרכזי לפגיעה בGums ולמחלות חניכיים. התה הובא ליפן על ידי נזירים בודהיסטים לפני יותר מ-1000 שנה. במחקר, שנערך ביפן והתפרסם ב-Preventive Medicine ,  שתיית ספל אחד ויותר של תה ירוק הייתה קשורה בהקטנת הסיכון לאובדן שיניים בכ-20%. פעילות הקטכינים שבתה מעכבת, כאמור, את פעילות החיידקים יוצרי החומצה שגורמים הן לעששת והן למחלות חניכיים, שני גורמים עיקריים לאובדן שיניים. ריכוזי הפלואור בתה זהים לאלה שבהמלצות האמריקאיות להספקתו במים למניעת עששת בשיניים. צריכה של עד ליטר תה (על כל סוגיו) ליום לא תביא לצריכה הגבוהה מהכמויות המומלצות לשמירת בריאות השן.

שני חומרים עיקריים בתה פועלים לשמירה על בריאות השיניים: הקטכינים ופלואור. הקטכינים מפחיתים את ייצור החומצה, הפוגעת באמייל השן, על ידי החיידקים. תמציות תה שחור, ירוק ולבן נמצאו כמעכבות במבחנה שגשוג חיידקים, היוצרים חומצה וחורים בשיניים.

פירות וירקות

הפירות והירקות הטריים מכילים כמות גדולה יחסית של מים, ומים כאמור, הם אחד המרכיבים החשובים בשמירה על השיניים. המים והסיבים, עוזרים באיזון הסוכר שהם מכילים ופעולת הלעיסה הממושכת תורמת לניקיון השיניים, מאחר והיא מעוררת את ייצור הרוק וכך מסייעת בניקוי השיניים משאריות מזון וחיידקים. הרוק שוטף מהשיניים את החומצות המזיקות ואת חלקיקי המזון אשר נשארים בשיניים. כדאי לבחור בירקות ופירות פריכים אשר זמן הלעיסה שלהם ארוך יותר כגון גזר, מלפפון או תפוח.

הרוק מכיל מינרלים וחלבונים, ואלה מנטרלים את החומצה שמהווה אויב מר לשכבת האמייל שמגנה על השן.  

פעולת הלעיסה גם הן מסייעות לשמירה על השיניים. את רוב הירקות והפירות הטריים אנחנו לועסים במשך פרק זמן לא קצר, במיוחד תפוחים, מלפפונים, גזר ועוד. פעולת הלעיסה מגבירה את כמות הרוק בפה, הרוק כאמור מסייע לשמור על הבריאות של השיניים ובהתאם פוחת במידה ניכרת הסיכון למחלות ונזקים שעלולים להידרדר עד שאין ברירה אלא לעבור טיפול ממושך לצורך Oral rehabilitation.

איך עוזרת תחושת השובע לבריאות דנטלית מיטבית?

דרך נוספת שבה ירקות טריים ופירות טריים תורמים לבריאות דנטלית אופטימלית (ובריאות טובה יותר באופן כללי) היא בזכות יצירת תחושת השובע. פירות וירקות מכילים כמות גדולה יחסית של סיבים תזונתיים, ואלה מייצרים תחושת שובע, ולכן פוחתת תדירות האכילה ובפרט יש סיכוי טוב שהאדם יאכל פחות מאכלים שמזיקים לבריאותו.

בנוסף, הסיבים התזונתיים תורמים לאיזון רמת הסוכר, ומאחר שסוכר הוא הגורם העיקרי להיווצרות חיידקים רבים בחלל הפה – חיידקים שעלולים לפגוע בבריאות השיניים – יש לכך חשיבות רבה.

ויטמין  C

פירות וירקות שמכילים כמות גדולה יחסית של ויטמין C מומלצים מאוד לשמירה על חניכיים ושיניים בריאות (כמויות גדולות של ויטמין C נמצא בפלפלים, ברוקולי, עגבניות, קווי ובפירות הדר.( הויטמין מחזק את המערכת החיסונית שלנו, פעולה שיש לה תועלת רבה באופן כללי והיא עשויה בפרט לסייע כנוגד חמצון בהאטת קצב ההתקדמות של דלקות חניכיים. בנוסף, ויטמין C שותף ביצירת חלבון בשם קולגן שבזכותו הגוף בונה רקמות יציבות ובהן נימי הדם בחלל הפה והשיניים . חוסר חמור בוויטמין C היה נפוץ בעבר הרחוק וגרם למחלת הצפדינה שבה נראו דימומים, התרופפות שיניים, ריכוך עצמות ואפילו מוות. מחלה זו הייתה נפוצה בקרב יורדי ים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בלב ים. כיום, התופעה אינה קיימת בעולם המתפתח.

מחקרים מצאו כי מי שלא צרך מספיק ויטמין C בתזונה שלו נמצא בסיכון גבוה ב-20 אחוזים לפתח מחלת חניכיים בהשוואה לאנשים שאכלו מגוון גדול של מזונות העשירים בוויטמיןC .

 ויטמין  k

מלבד היותו של ויטמן K חיוני לקרישת דם תקינה, הוויטמין יעיל ביותר לבניית רקמת עצם החניכיים ובחיזוק משמעותי של השיניים.  גם  ויטמין K חשוב מאוד לשמירה על חניכיים ושיניים בריאות. את ויטמין k  נמצא בכרוב ניצנים, ברוקולי, תרד, עלי סלק, במיה ועגבניות.

 ויטמין  D

ויטמין D המתקבל בגוף בעיקר מאור השמש. אחראי על חיבור העצמות בגוף.
עצמות השיניים המקובעות בעצם הלסת, עשויות להתרופף במקומן כאשר צפיפות העצם נמוכה ולגרום לנדנוד ונפילת שיניים. ויטמין D שמסייע בספיגת הסידן בגוף.

 מזונות המכילים ויטמין D הם חלב ומוצרי סויה, סלמון, סרדינים, ביצים ועוד

סידן

שילוב של סידן וויטמין D חשוב לשמירה על עצמות חזקות. כפי שהסברנו, ויטמין D וסידן אחראיים גם על החיבור בין עצם הלסת לשיניים. השיניים משובצות בעצם הלסת, כך שאם צפיפות העצם נמוכה, עצם הלסת איננה חזקה מספיק ואיננה יכולה להגן מפני אובדן של שיניים. בנוסף, מחקרים הראו כי תפריט דל סידן עלול להגדיל את הסיכון לחלות במחלת חניכיים, כך שמי שצרכו פחות מ-500 מיליגרם סידן ביום נמצאו בסיכון גבוה בכ-50% לחלות במחלות חניכיים בהשוואה לאלו שצרכו סידן בכמות מספקת.

מזונות המכילים סידן הם יוגורט, חלב, חלב סויה, שקדים, ברוקולי, כרוב ועוד.