טיפול שורש או עקירה – מה ההבדלים ומה הטיפול המומלץ?

כאב שיניים אינו עניין שיש להקל בו ראש. מעבר לאי הנוחות הפיזית, הוא עלול להצביע על בעיה חמורה אשר ללא טיפול, תלך ותחמיר. למרבה המזל, לרפואת השיניים המודרנית יש פתרונות מצוינים, כאשר הבולטים ביניהם הם טיפול שורש ועקירת שן. אך איזו אפשרות עדיפה? איך יודעים מהי הבחירה הנכונה?

במאמר זה, נצלול אל עולם טיפולי השורש והעקירות, נבין את ההבדלים ביניהם, ונעזור לכם להגיע להחלטה המיטבית לבריאות הפה והרווחה הכללית שלכם. זכרו, שן טבעית ובריאה היא נכס יקר ערך, ותמיד כדאי לנסות להציל אותה במידת האפשר. עם זאת, ישנן נסיבות בהן מיצוי כל האפשרויות אינו האידיאל. יחד, נגלה מתי לשמר ומתי הגיע הזמן להיפרד.

מה זה טיפול שורש?

טיפול שורש, הידוע גם בשם "טיפול אנדודונטי", הוא הליך רפואי שמטרתו להציל שן שמוך השן שלה נפגע או מזוהם. בתוך השן, מתחת לשכבות הקשות של האמייל והדנטין, נמצא חלל מרכזי הנקרא מוך השן. המוך מכיל עצבים, כלי דם, ורקמות חיבור התומכות בחיוניות השן.

כאשר חיידקים חודרים אל מוך השן, לרוב בשל עששת עמוקה, סדק בשן, או טראומה, עלולה להתפתח דלקת או זיהום. זיהום זה יכול לגרום לכאב עז, רגישות, נפיחות, ובמקרים חמורים אף להתפשט אל אזורים אחרים בלסת, בפנים, או בצוואר. טיפול שורש מטפל בזיהום ובכך עוצר התקדמות של הבעיה.

השלבים העיקריים של טיפול שורש כוללים:

1. אלחוש מקומי: כדי להבטיח חוויה ללא כאב.
2. הסרת המוך המזוהם: רופא השיניים יוצר פתח קטן בשן ומסיר את הרקמות הנגועות.
3. חיטוי וניקוי תעלת השורש: תעלות השורש (בהן היה ממוקם המוך), מנוקות ביסודיות באמצעות תמיסות חיטוי.
4. מילוי וסתימה: תעלת השורש ממולאת בחומר איטום ביו-קומפטבילי (תואם לרקמות) והשן נסגרת בסתימה זמנית.
5. שיקום קבוע: לאחר כשבוע-שבועיים מתבצעת סתימה קבועה או כתר לשחזור השן.

יתרונות טיפול השורש

1. שימור השן הטבעית: היתרון המרכזי, המעניק לשן תוחלת חיים נוספת.
2. מניעת זיהומים והתפשטותם: טיפול בזיהום מונע סיבוכים חמורים.
3. עלות נמוכה יותר בטווח הארוך: לעיתים קרובות, פתרון חסכוני בהשוואה לעקירה ושיקום באמצעות שתל או גשר.

חסרונות טיפול שורש

1. מורכבות ואורך הטיפול: טיפול שורש לרוב דורש מספר ביקורים, והוא עלול להיות טיפול ארוך יחסית.
2. עלות: יכול להיות יקר באופן משמעותי מעקירה, במיוחד כאשר מדובר בשן טוחנת או כאשר יש צורך בכתר.
3. סיכון לכישלון: למרות שטיפולי שורש מצליחים בשיעורים גבוהים מאוד, קיים סיכון מסוים לסיבוכים. חלק מהסיבוכים הללו עלולים לדרוש טיפול שורש חוזר ואף ייתכן שבנסיבות קיצוניות עקירת השן תהיה נחוצה בסופו של דבר.

סיכונים וסיבוכים

1. זיהום חוזר: תיתכן הישארות חיידקים בתעלות השורש גם לאחר הטיפול.
2. כאב: רגישות או כאב מתמשך לאחר הטיפול, בדרך כלל חולפים כעבור כמה ימים.
3. שינוי צבע השן: שן שעברה טיפול שורש עשויה להתכהות עם הזמן.
4. שבר של השן: שן שעברה טיפול שורש נחלשת במקצת, ועשויה להיות מועדת יותר לשברים, במיוחד אם נדרש כתר עבור השיקום.

מה זו עקירת שן?

עקירת שן היא הליך כירורגי בו השן מוסרת בשלמותה מהמכתשית (השקע בעצם הלסת אליו היא מחוברת). לרוב, עקירות מבוצעות תחת אלחוש מקומי, אולם במקרים מסוימים (בעיקר בעקירות מורכבות יותר או אצל מטופלים חרדתיים במיוחד), ייתכן צורך בסדציה (טשטוש) או אף הרדמה כללית.

ישנם שני סוגים עיקריים של עקירות:

1. עקירה רגילה (פשוטה): מבוצעת כאשר השן נגישה בקלות בפה, שלמה או עם נזק קל יחסית. רופא השיניים משתמש במכשור ייעודי כדי לנדנד את השן ולשחרר אותה מהרקמות המחברות.
2. עקירה כירורגית: נדרשת כאשר השן כלואה מתחת לחניכיים, שבורה עמוקות מתחת לקו החניכיים, או בעלת מנח מסובך. במקרה זה, רופא השיניים או כירורג פה ולסת מבצעים חתך קטן בחניכיים על מנת לחשוף את השן ולבצע את הסרתה.

יתרונות עקירת השן

1. פתרון מהיר ופשוט: מספק הקלה מיידית מכאבי שיניים עזים או מזיהום מתקדם.
2. עלות: לרוב, זולה יותר מטיפול שורש, במיוחד בטווח הקצר.
3. מניעת סיבוכים וסבל ממושך: כאשר הסיכוי להצלת השן נמוך מאוד, עקירה עשויה להיות עדיפה.

חסרונות עקירת השן

1. אובדן השן הטבעית: חסר משמעותי אשר יש לשקם (שתל, גשר, תותבת).
2. פגיעה ברקמת החניכיים: בפרט בעקירות כירורגיות, ריפוי החניכיים עלול להיות מלווה בכאב ובנפיחות.
3. פגיעה בשיניים סמוכות: תהליך העקירה עלול לפגוע בשן בריאה סמוכה.
4. שינויים בעצם הלסת: עם הזמן, עצם הלסת באזור בו הייתה חסרה שן נוטה להתנוון, פוגעת באסתטיקה ומקשה על ביצוע שתלים בעתיד.

סיכונים וסיבוכים של עקירות שיניים

למרות שעקירה נחשבת להליך כירורגי שגרתי, היא איננה חפה מסיכונים. חשוב להיות מודעים להם, במיוחד אם מדובר בעקירת שן בינה או אם ישנם גורמי סיכון כמו מצבים רפואיים מסוימים.

הסיכונים והסיבוכים הנפוצים כוללים:

1. כאב: רגישות וכאבים באזור העקירה למשך מספר ימים הם נורמליים.
2. דימום: לרוב, הדימום נמצא תחת שליטה בקלות ומתמעט תוך זמן קצר לאחר ההליך. לעיתים רחוקות, ייתכנו דימומים ממושכים יותר הדורשים התערבות נוספת.
3. פגיעה בעצבים: קיימת אפשרות של פגיעה בעצב תחושתי במהלך העקירה, במיוחד בעקירת שיני בינה תחתונות. פגיעה כזו עלולה לגרום לתחושת נימול או עקצוץ בשפה, בסנטר או בלחי, לעיתים לתקופה ממושכת.
4. זיהום: סיכון לזיהום במקום העקירה, בעיקר אצל מעשנים ומטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
5. פגיעה בשיניים סמוכות: במהלך העקירה, עלולה להיגרם פגיעה בשן בריאה סמוכה.
6. "מכתשית יבשה" (Dry Socket): סיבוך מוכר ופחות נעים, בו קריש הדם המגן על עצם הלסת מתפרק בטרם עת, חושף את העצם וגורם לכאבים עזים. מכתשית יבשה נוטה להופיע יותר לאחר עקירות מורכבות.

הערה חשובה: אם את/ה חווים כאבים עזים לאחר עקירה, דימום שאינו פוסק, או תופעות חריגות אחרות, חשוב ליצור קשר בהקדם האפשרי עם רופא השיניים שלך.

טיפול שורש מול עקירה: מתי עושים מה? 

הבחירה בין טיפול שורש לבין עקירה אינה פשוטה, וההחלטה הסופית חייבת להיות אישית ומותאמת לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. שיתוף פעולה פורה בין המטופל לרופא השיניים הוא המפתח לבחירה נכונה שתענה על הצרכים הפיזיים, הרגשיים, והכלכליים של המטופל באופן מיטבי.

להלן הגורמים העיקריים המשפיעים על ההחלטה:

חומרת הנזק לשן

ככל שהנזק לשן נרחב יותר, כך תרד ההיתכנות של טיפול שורש מוצלח. זיהום חמור שהתפשט, סדקים עמוקים בשן או בשורשיה, או שבר משמעותי בחלק השן הנראה מעל החניכיים הם גורמים שעלולים להכריע את הכף לכיוון עקירה.

סיכויי ההצלחה

רופא השיניים יעריך את סיכויי ההצלחה של טיפול השורש מול הסיכון לסיבוכים לאחר הטיפול (הישארות חיידקים, שינוי צבע השן, שבר של השן ועוד). הם משתנים בין אדם לאדם ותלויים בגורמים כמו מיקום השן, מורכבות השורשים, מיומנות רופא השיניים, והמצב הרפואי הכללי של המטופל.

גורמים אנטומיים

שיני בינה, למשל, הן בעלות נגישות מורכבת ולעיתים צורת השורשים שלהן מקשה על טיפול יעיל. בנוסף, עדיף להימנע מטיפול שורש שעלול לפגוע בשורשי השיניים הסמוכות, במיוחד אם לא ברור האם תצליחו להציל גם אותן בטווח הרחוק

עלות

עלות הטיפול מהווה שיקול משמעותי. אמנם, עקירה בדרך כלל זולה יותר בטווח הקצר, אך היא דורשת שיקום (שתל, גשר וכו'), כך שההוצאה הכוללת עלולה לעלות באופן משמעותי אם משווים לשימור השן הטבעית באמצעות טיפול שורש.

העדפות והשקפת המטופל

ישנם מטופלים המעדיפים "לסיים עם זה ומהר" ולהימנע מהליך מתמשך שכרוך במספר ביקורים. עבור אחרים, שימור השן הטבעית חשוב מכל, ללא קשר למחיר ולמורכבות. זכותו המלאה של המטופל לקבל מידע מפורט ולקחת חלק פעיל בהחלטה.

מצבים בהם עדיפה העקירה

ישנם מספר מקרים בהם עקירת השן הפגועה תהיה הפתרון הסביר והיעיל יותר:

1. זיהום חמור מאוד שלא הגיב לאנטיביוטיקה.
2. נזק בלתי הפיך לשן – שבר אנכי בשורש, שבר נרחב מתחת לקו החניכיים.
3. נגיעות חמורה של מחלת חניכיים ועצם הלסת.
4. כאשר שן בינה כלואה באופן שמתקשה לבצע טיפול שורש או שחשופה לזיהום חוזר.
5. מחסור במקום בלסת, הגורם לצפיפות או מנח לא תקין של שיניים אחרות.

מצבים בהם עדיף טיפול השורש

1. סיכוי גבוה להצלחה: כאשר ניתוח תעלות השורש צפוי להצליח בשיעור גבוה, מומלץ לשמר את השן הטבעית ככל הניתן.
2. חשיבות אסתטית של השן הפגועה: אם מדובר בשן קדמית בעלת חשיבות אסתטית ניכרת, שימור שלה באמצעות טיפול שורש וכתר יתרון משמעותי מבחינה זו.
3. שן בעלת חשיבות תפקודית רבה: שיניים טוחנות, למשל, חשובות ללעיסה ולתפקוד תקין של מערכת העיכול. העדיפות היא לנסות לשמר אותן בכל מחיר (כמובן בגבול הסביר).
4. מטופלים הסובלים ממצבים רפואיים: עבור חלק מהמטופלים עם מחלות רקע מסוימות, כמו בעיות לב, סוכרת לא מאוזנת, או מטופלים אונקולוגיים, עקירה עלולה להוות סיכון גבוה יותר בהשוואה לטיפול שורש.
5. ילדים ונוער: אצל ילדים ונוער מומלץ ככל האפשר להציל שיניים טבעיות כדי לתמוך בהתפתחות תקינה של הלסתות.

ההבדלים הקיימים בין המקרים השונים מחייבים הערכה פרטנית של רופא השיניים המטפל. רופא השיניים ידע לכוון ולעזור בבחירת הפתרון הטיפולי המיטבי בהתאם למצב הקליני הספציפי. בשל השיקולים הרבים וההיבטים הייחודיים של כל מקרה, תמיד מומלץ לקבל לפחות חוות דעת אחת נוספת מרופא שיניים מומחה, כמו אנדודונט (מומחה בטיפולי שורש) או כירורג פה ולסת, בייחוד במצבים בהם ההחלטה איננה חד משמעית.

אפשרויות לשיקום לאחר עקירה 

אובדן שן משפיע לא רק על אסתטיקה והתפקוד היומיומי, אלא עלול לגרום לתופעות לא רצויות כמו תזוזת שיניים, בעיות במפרק הלסת, קושי בלעיסה, ועלול אפילו להוביל לשינויים במראה הפנים. לכן, חשוב לשקם את החסר בהקדם האפשרי, לאחר החלמה מספקת מניתוח העקירה ובהתאם למצב הכללי של המטופל.

אפשרויות השיקום העיקריות הן:

Зубной имплантат

נחשבת לשיקום האידיאלי ביותר מבחינה אסתטית ותפקודית. שתל דנטלי הוא למעשה תחליף מלאכותי לשורש השן הטבעית, העשוי מטיטניום (מתכת ידידותית לגוף), אשר מוחדר כירורגית לתוך עצם הלסת. עליו מודבק כתר שמשחזר את כותרת השן הטבעית. לשתלים שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד, ולעיתים קרובות הם הפתרון העדיף אם מבנה הלסת מתאים והבריאות הכללית של המטופל מאפשרת את ההליך.

גשר שיניים

שיקום מהיר יותר בהשוואה לשתל, המסתמך על השיניים הבריאות הסמוכות לחלל שנוצר מהעקירה. בגשר קלאסי, משחיזים את השיניים התומכות ומצפים אותן בכתרים אשר מחוברים לכתר המשקם את השן החסרה ("גוף הגשר"). החיסרון העיקרי של גשר הוא הצורך בהשחזה של שיניים בריאות לצורך תמיכה.

תותבת נשלפת

פתרון זמני בדרך כלל, או קבוע במקרים בהם השתל או הגשר אינם מתאימים מסיבה רפואית או כלכלית. תותבת נשלפת נבנית בהתאמה אישית ממתכת או מחומרים אקריליים, ותפקידה להחזיר את היכולת לדבר וללעוס, וכן לשפר את האסתטיקה. חלק מן המטופלים מוצאים תותבות נשלפות כלא נוחות, והן בעלות תוחלת חיים קצרה יותר בהשוואה להשתלות וגשרים.

טיפים לשמירה על בריאות הפה ומניעת טיפולים מורכבים 

הדרך הטובה ביותר להימנע מכאבי שיניים, מטיפולי שורש, מעקירות, ומסיבוכים נלווים היא פשוט לשמור על בריאות הפה. הקפדה על הרגלים נכונים מדי יום עושה הבדל עצום ומפחיתה משמעותית את הסיכון לבעיות שיניים וחניכיים.

הנה העצות החשובות ביותר:

1. צחצוח יסודי פעמיים ביום: הקפידו על צחצוח שיניים למשך שתי דקות, פעמיים ביום, עם משחת שיניים המכילה פלואוריד. הקפידו להגיע לכל משטחי השיניים ובתנועות עדינות.
2. שימוש בחוט דנטלי מדי יום: חוט דנטלי חיוני לניקוי יעיל של האזורים שבין השיניים, שם מברשת השיניים אינה מגיעה.
3. שטיפת פה: מי פה אנטי-בקטריאליים מסייעים להילחם ברובד החיידקים (פלאק) ולהפחית את הסיכון לעששת ולדלקות חניכיים.
4. תזונה בריאה: הפחיתו בצריכת סוכרים ומשקאות ממותקים, והעדיפו פירות, ירקות, ומזונות עשירים בסידן.
5. ביקורים סדירים אצל רופא השיניים: בדיקה מקצועית וניקוי שיניים אצל שיננית כל שישה חודשים עוזרים לזהות בעיות בשלב מוקדם, ולטפל בהן לפני שהן מחמירות.

Краткое содержание

טיפולי שורש ועקירות הן שתי אפשרויות חשובות לטיפול בשן פגועה. אף אחד לא רוצה לעבור אותם, אך לעיתים הם הדרך היחיד לשמור על בריאות הפה. הבנה עמוקה של ההבדלים בין שתי האפשרויות מאפשרת לקבל החלטות מושכלות המתאימות לאדם באופן אישי.

נקודות חשובות לזכור

1. שן טבעית ובריאה היא נכס של ממש! שימור השיניים הטבעיות הוא עדיפות, במידת האפשר.
2. במקרים מסוימים, עקירה היא הפתרון הכרחי והיעיל ביותר, אל תהססו לבחור באפשרות זו אם היא המומלצת ביותר.
3. בחירת הטיפול צריכה להתבצע בשיתוף פעולה עם רופא שיניים אשר יספק מידע מפורט ויענה על כל השאלות. אל תהססו לקבל חוות דעת שנייה מרופא מומחה במידת הצורך.
4. מניעה היא המפתח לבריאות הפה! הקפידו על היגיינת פה קפדנית וביקורים סדירים אצל רופא השיניים.