עקירת שיניים – כל מה רצית לדעת

ישנם מצבים מחייבים בהם צריך לעבור extraction dentaire, גם אם מטופלים אצל רופא השיניים הטוב ביותר ומקפידים על היגיינת הפה באופן קבוע. הסיבה לכך היא שישנן dents פגועות שבשלב מסוים כבר לא ניתן להציל, ואז האלטרנטיבה היחידה היא לעקור אותן.

כמובן שלא כל מצב מצריך עקירה, אולם ישנם כמה מצבים שבעקבותיהם רופא השיניים מחליט שכן יש צורך בכך. מדובר בין היתר במצבים בהם לא ניתן לשקם את השן השבורה, שן בעלת כותרת הרוסה, שן לא יציבה, mes dents בינה וכו'. ריכזנו עבורכם כאן את כל מה שחשוב שתדעו אודות עקירת שיניים, הסיבות האפשריות ואופי התהליך.

סיבות אפשריות לצורך בביצוע עקירת שיניים

כאמור ישנן מספר סיבות שבגינן יהיה צורך לבצע עקירת שיניים:

1. סיבה שיקומית – עקירה של שן שלא ניתן לשחזר או שעשויה לחבל בתוכנית טיפול שיקומית.
2. סיבה אנדודנטלית – עקירה של שן שלא ניתן לבצע בה טיפול שורש.
3. סיבה דלקתית – שן שמתקיים בה תהליך דלקתי או ציסטי, בסביבת חוד השורש, ולא ניתן לכרות את הנגע.
4. סיבה אורתודנטית – עקירת שיניים עודפות שעשויות לדחוק ולסכן את השיניים הסמוכות לכן.
5. שיניים שבוקעות מחוץ לקשת השיניים ולא ניתן לקבע אותן לקשת.
6. הרס העצם סביב השיניים עקב מחלות חניכיים חריפות.
7. שאריות של שורשי שיניים.
8. שיניים כלואות.
9. שיניים שמהוות מוקד לזיהום בקרב אנשים שחולים במחלות סיסטמיות כמו סוכרת, מחלות לב ודיכוי חיסוני.

כיצד מבצעים עקירת שיניים?

במרבית המקרים, תהליך עקירת שיניים מתבצע בפעולה די פשוטה, בה תופסים את la dent הפגועה באמצעות כלים ייעודיים ומניעים אותה מצד לצד, עד שמנתקים אותה משורש הלסת ושולפים אותה מהפה. בחלק מהמקרים תופרים בסיום את האזור כדי לזרז את הריפוי ולמנוע את הדימום, על אף שהיא לא נחוצה בכל מקרה של עקירה. ההחלטה הזו מתקבלת על ידי רופא על בסיס הניסיון שלו במקרים קודמים ובהתאם למורכבות הטיפול.

עקירת שיניים מתבצעת בדרך כלל תוך הרדמה מקומית, על ידי חומר הרדמה שמזריקים לחלל הפה. במקרים מסוימים יהיה צריך לבצע את תהליך העקירה תוך הרדמה כללית, בייחוד כשמבצעים עקירה לילדים עם חרדה או אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

ברוב הפעמים עקירת השיניים תתבצע במרפאת שיניים, למעט מקרים בהם אנשים נתונים למצבים רפואיים ספציפיים או שהם בעלי צרכים מיוחדים, ואז יהיה צורך בעקירה כירורגית.

סוגי עקירת שיניים

ככלל, ניתן לחלק את סוגי טיפולי השיניים לשלושה עיקריים:

1. עקירה רגילה – זוהי העקירה הסטנדרטית והמוכרת, במהלכה מנדנדים את השן מצד לצד עד שהשורש ניתק מהלסת. במידה ורופא השיניים מבחין שיש צורך תופרים בסיום את האזור.
2. עקירה של שן בינה – עקירת שן בינה עשויה להיות מורכבת יותר לעתים, ומכורח העניין צריך להיערך לכך באופן קצת שונה. התהליך עשוי לכלול גם צילומים שישקפו את מידת מורכבות העקירה וכן שלבים נוספים שיסייעו בהשלמת העקירה. למשל, אם מדובר בשן כלואה שטרם בקעה כמצופה, יכול להיות שלפני העקירה צריך יהיה לבצע חתך בלסת שיאפשר את עקירת השן הנטועה. אגב החתך, יהיו מקרים בהם באמצעות החתך שן הבינה תוכל לבקוע בצורה נורמטיבית, ואז ייחסך גם הצורך בעקירה.
3. עקירה של שן פגועה במצב מתקדם – ישנם מקרים בהם כותרת השן, משמע החלק הבולט וויזואלית שלה, יהיה פגום ומתפורר עד כדי מצב שלא תתאפשר בו אחיזה לשם העקירה. במקרים אחרים יכול להיות שהשורש שאמון על החיבור בין הלסת לשן יהיה שבור או כפוף, ואז זה יצריך הליך כירורגי ומורכב יותר. למשל, במקרים מסוימים נמצא כי צריך להפריד את השן לכמה חתיכות שונות ולעקור אחת מהן בכל פעם.

עקירה כירורגית

מתי עוקרים שן בתהליך עקירה כירורגית? כשהשן הינה קטנה או מדי או שחוקה, ואם יבצעו בה את תהליך העקירה הרגיל במסגרתו מפעילים לחץ, היא עשויה להתפורר. סיבה נוספת היא כשלא ניתן לחץ את השן מבלי לבצע ניתוח חניכיים, כמו למשל במקרה של שן כלואה. במהלך העקירה הכירורגית מאלחשים את המקום, מבצעים חיתוך בחניכיים, עוקרים את השן ולבסוף יתפרו לרוב את החתך.

ביחס לעקירה הרגילה, עקירה כירורגית נחשבת לפרוצדורה מורכבת יותר, במסגרתה עוברים הליך ניתוחי של ממש. גם זמן ההתאוששות יהיה ארוך יותר לרוב בהתאמה, והעוצמה של תופעות הלוואי שיופיעו תהיה קשה יותר (נפיחות, כאבים, קושי בבליעה וכו').

עקירה כירורגית – היום שאחרי

כאמור, במרבית המקרים בסיום העקירה הכירורגית רופא השיניים יתפור את החתך. משעתיים לאחר העקירה ניתן יהיה לאכול רק מאכלים קלים וקרים, וביממה העוקבת בכלל חשוב להימנע משטיפת הפה, יריקה ועישון. תופעות הלוואי האפשריות בימים העוקבים להליך הינן כאבים מקומיים, דימום ונפיחויות. ניתן להשתמש במשככי כאבים כדי להקל עליהם.

לאחר העקירה הכירורגית מגיעים לביקורים תקופתיים אצל הרופא לשם מעקב, כך שיוכל לבחון האם השן נמצאת בתהליך של החלמה. במידה והוא ביצע תפרים במסגרת התהליך, המטופל יזומן למרפאה לאחר כשבוע כדי להוציא אותם. מדובר בפעולת פשוטה למדי, אשר לא כרוכה בכל כאב או אי נוחות.

טיפים להקלה על כאבים לאחר עקירת שיניים

1. הקפידו לא לאכול כלל בשעתיים הראשונות מרגע העקירה.
2. תנו לאזור העקירה להצטנן על ידי הנחת משהו קר שם. עם זאת, חשוב להקפיד על הזמנים ולעשות את זה לסירוגין, משום שהנחת קרח למשך יותר מעשר דקות ברצף עלולה ליצור כוויות קור.
3. אל תצרכו מזון בעל מרקם קשה או בטמפרטורה חמה.
4. הימנעו ככל האפשר ממאמץ גופני ומפעילות פיזית.
5. המעיטו בחשיפה ממושכת לשמש.
6. הימנעו משתיית משקאות חמים, מאחר וזה עשוי לגרום לדימום.
7. הימנעו משטיפת הפה, מאחר וזה עשוי לגרום לדימום.
8. הימנעו מיריקות.
9. הימנעו מעישון.
10. הימנעו מצחצוח שיניים בערב שלאחר ביצוע העקירה. בחלוף יממה ממועד העקירה תוכלו לשטוף את הפה עם מי מלח, המסייעים בקטילת חיידקים המצויים בחלל הפה, או עם מי פה. כשחוזרים לצחצח שיניים חשוב לעשות זאת בעדינות ובזהירות רבה.
11. נטילת משככי כאבים – כדאי ליטול אותם עוד בזמן ההשפעה של ההרדמה המקומית, כך שלא תחושו כלל בכאבים. לרוב רופא השיניים דואג לתת מרשם לכדורים משככי כאבים כבר לאחר העקירה. אם הכאבים הולכים ומתעצמים, או לחלופים הבחנתם בדימום מתמשך באזור, יש לפנות מיד לרופא שיניים שיבדוק את מצב השן.

תסמכו על רופא השיניים שלכם

טיפול עקירת שיניים הינו אחד מהטיפולים הכי נפוצים ברפואת השיניים, אך עם זאת כמובן שרופאי השיניים נמנעים עד כמה שניתן מלעשות אותו, מלבד מקרים בהם יש צורך מהותי בכך. הסיבה לכך היא שהרבה יותר פשוט לשמר ולשקם שן קיימת מאשר לבצע עקירה ולהחליף אותה בשתל.

הייתם אצל רופא והוא כבר קבע שיש צורך בעקירה? תהיו בטוחים שההחלטה הזו התקבלה לאחר שהוא בחן כל טיפול אפשרי אחר, והבין שאין מנוס מפני עקירה של השן לשם שמירה על הבריאות הדנטלית. עם זאת, חשוב לזכור שהתהליך איננו מורכב במיוחד, וההתאוששות מעקירת שיניים היא די קצרה וקלה ברוב הפעמים.