כאבים בלסת התחתונה

סובלים מכאבים בלסת התחתונה? מקור כאבים מסוג זה מצוי בפרקי הלסת. מדובר בתופעה די שכיחה בקרב אנשים צעירים, כאשר לפעמים הכאב מגולם בחלקים שונים בפנים ובראש, אולם המקור שלו הוא כאמור בלסת.

נסביר את ההקשר על ידי נימוק ביולוגי קצר: מפרק הלסת והלסת התחתונה מחוברים לגולגולת באמצעות שרירים וגידים רבים, ולכן מקור הכאב יהיה שילוב של המפרק והשריר. מאותה הסיבה, כאשר יש כאב שמקורו הוא במפרק הלסת, הוא עשוי להקרין גם לראש ולהתפרש על פני חלקים נרחבים באזור. כמו כן, גם שרירי הצוואר עשויים להקרין לחלקים אחרים בגוף, מה שמוסיף עוד מימד של כאב לאבחנה והופך אותה למאתגרת במיוחדת.

סיבות אפשריות לכאבים בלסת התחתונה

ישנן מספר סיבות שבגינן יכולים להתפרץ כאבים בלסת התחתונה:

1. שחיקת שיניים או חריקת שיניים במהלך השינה, או לחלופין בשעות היום לאור לחץ או כפעולה מרכזת.
2. הפעלת עומס יתר על מפרק הלסת (לעיסת מסטיקים לזמן ממושך, לעיסת עפרונות, כסיסת ציפורניים וכו').
3. בעיה אנטומית במפרק.
4. כאבים בשרירי הצוואר, כתוצאה מתנוחת ישיבה לא נכונה או הישענות על הלסת למשך זמן ארוך בזמן ישיבה.
5. בעיות מערכתיות במפרקים (דלקות פרקים, מחלות אוטואימוניות המקרינות לפרקים).
6. היעדר איזון במערכת הלעיסה עקב מחסור בשיניים או בעיה בסגירה. במקרים כאלו העומס שיש על הלסת התחתונה מתחלק בצורה א – סימטרית, כך שמופעל עליה עומס יתר וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה במפרק.
7. גידולים שפירים (לעתים גם ממאירים).

סימפטומים לכאבים בלסת התחתונה

מרבית האנשים שסובלים מכאבים בלסת התחתונה מעידים, פחות או יותר, על אותם הסימפטומים שלהלן:

1. כאבים בעת הזזת הלסת מעלה ומטה.
2. רעשים של חריקה בעת הזזת הלסת.
3. כאבים כלליים שמקרינים על הפנים.
4. בחלק מהמקרים מעידים על כאבי אוזניים.
5. בחלק מהמקרים קושי לפתוח את הפה והרגשה של שרירים מכווצים עם הקימה בבוקר.
6. קושי בפתיחת הפה עקב נעילת לסת.
7. קושי בסגירת הפה עקב פריקת לסת (במקרה שכזה שיש צורך בהול בקבלת טיפול רפואי).

לאחר שמגיעים לבדיקה אצל רופא зубы, הוא מבצע בדיקה קפדנית ומדויקת יותר, בה ניתן לראות מהו מקור הכאב. במרבית המקרים כשמלינים על כאבים בלסת התחתונה, מוצאים כי הכאב מרוכז באזור שרירי הלעיסה וכן באזור פרק הלסת, אשר נמצא לפני האוזן.

אבחון כאבים בלסת

לשם האבחנה הסופית והמדויקת ביותר מבצעים בדיקה קלינית, אותה מבססים על צילומים תומכים שנועדו להראות לרופא השיניים את מה שמתרחש מתחת לפני השטח. ישנם כמה סוגים של צילומים שנוהגים לערוך בעת כאבים בלסת:

צילום פנורמי

זהו הצילום הראשוני שנערך, במסגרתו מקבלים תמונת מצב כללית של עצמות ופרקי הלסת ושל השיניים. הצילום הזה נועד בעיקר לספק אבחון ראשוני למצב, וכן לשלול בעיות אפשריות אחרות שעשויות להוות מקור לכאב. אם מוצאים כי הצילום אינו מספיק ממוקד, ישנם צילומים נוספים ממוקדים יותר.

צילום CT

צילום CT מאפשר לרופא השיניים להתבונן באופן תלת ממדי על המבנה של הפרקים, וכך לקבל תמונת מצב מדויקת אודות מצבם. באמצעות סוג צילום זה ניתן להבחין בסימני שחיקה בפרק, שינויים בצורה או במבנה שלו וכו'.

צילום MRI

צילום MRI נערך כאשר יש חשד שהבעיה היא תוך מפרקית, ומקורה באחת או יותר מרקמות הפרק (דיסק, סחוס ורקמות רכות שמצויות באזור).

צילום סריקת עצמות

צילום סריקת עצמות נותן הדמיה לקצב התפתחות המפרק. במסגרת הצילום מזריקים לעצמות חומר מיוחד, שנועד להדגים את קצב התפתחות או שחלוף העצם. במידה וישנו חשש שישנה א-סימטריה הנובעת מגדילת יתר של המפרק, הדמיה זו עוזרת לבדוק האם אחד הצדדים מתפתח באופן מואץ.

כיצד מטפלים בכאבים בלסת?

לאחר שרופא השיניים ערך אבחון ומצא כי כאבי הלסת אכן נובעים מהמפרק, מתחילים במתן טיפול הכולל הן טיפול שמרני והן טיפול התערבותי.

הטיפול המסורתי

הטיפול מתחיל במתודת הטיפול השמרני, ללא כל התערבות כירורגית. לנוכח העובדה שכאבי לסת הינם כאבים מפרקיים בעלי אופי אורתופדי, הטיפול בהם נעשה בהתאם, והוא ניתן במצבים של החמרה כדי שניתן יהיה להקל על הכאב ושלא ייעשה כרוני.

1. הימנעות מלעיסה – צריך להימנע מלעיסה של מזון קשה, או כזה המצריך פתיחה רחבה של הפה תחת עומס. כך למשל מוטב להימנע מפיצוחים, מסטיקים, נגיסה במאכלים בעלי מרקם קשה או מאכלים גדולים וכו'.
2. פיזיותרפיה – יש לבצע מעין פיזיותרפיה עצמית באזורים הכואבים בשרירי הלעיסה. כמו כן, כדאי להניח קומפרסים חמים במקום באמצעות כרית חימום. אם מקור הכאב הוא בשריר, אפשר לאבחן את המיקום המדויק ולמקד שם את העיסוי.
3. נטילת משככי כאבים – משככי הכאבים מסייעים בהקלה על הכאב וכן במניעת הפיכתו לכאב כרוני. ישנם משככי כאבים כמו אופטלגין וכו' שנועדו להקל על הכאב עצמו, ואילו ישנם כדורים ואילו ישנם כדורים מסוג Non-steroidal anti inflammatory drugs, שלהם השפעה כפולה על המצב – הן משככים את הכאב והן מטפלות בדלקת שהתפתחה בפרק. אותו תהליך דלקתי לא נובע ממצבור של חיידקים, אלא הוא תהליך סטרילי שקורה בזמן דלקת פרקים.
4. התקנת סד לילה – זהו התקן שמטרתו היא למנוע את הידוק הלסתות, וכך מופחת העומס שמופעל על המפרקים. כמו כן, סד הלילה מונע שחיקת שיניים וכך גם נזקים פוטנציאליים שעשויים להיגרם. את הסד מייצרים בהתאמה למידותיו של המטופל, שכן ישנה חשיבות רבה להתאמתו המדויקת לחלל הפה כדי לבצע את העבודה נאמנה.

הטיפול ההתערבותי

הטיפול ההתערבותי הוא לא חלק אינטגרלי מהטיפול, שכן מבצעים אותו רק במידה והטיפול המסורתי והרגיל לא עזר. בדרך כלל זה קורה כשמוצאים ברנטגן סימנים לנזק במפרק, ואז שוקלים התערבות כירורגית. להלן הדרכים:

1. שטיפת הפרק – ההתערבות הרפואית הזו מתבצעת תוך הרדמה מקומית של המטופל (לעתים יהיה זה תחת טשטוש). הפעולה הזו נועדה לשטוף את גורמי הדלקת שהצטברו בחלל הפרק, וכך להקל באופן משמעותי על המצב. כמו כן, זה מסייע בשיפור איכות התנועה של חלקי המפרק (סחוס ודיסקים) והנוזל התוך מפרקי.
2. ארטרוסקופיה – ארטרוסקופיה נועדה לאתר את מקור הבעיה שבפרק, על ידי התבוננות בו עם מצלמה אנדוסקופית ואבחון המצב. אם נמצא כי הממצאים מחייבים התערבות בתוך הפרק, כמו למשל הסרת רקמת דלקתית, שחרור הדיסק וכו', מבצעים את הפעולות האלו כשהמטופל שרוי בהרדמה כללית.
3. הליך כירורגי פתוח – אם בקרב המטופל אובחנה בעיה רצינית וחמורה יותר, אפשר יהיה לבצע הליך כירורגי פתוח, אשר נועד לשפר את המאפיינים של המפרק. חשוב לומר שהאפשרות של ביצוע ניתוח פתוח במפרק היא הכי פחות עדיפה ורצויה, ורופאי שיניים מנסים להימנע ממנה כל עוד יש אלטרנטיבה. בדרך כלל טיפול התערבותי בדרך זו יישמר רק למקרים קיצוניים וקשים, או לחלופין כאשר יש מחלת מפרק מתקדמת.