צילומי שיניים

אם אתם רוצים לדעת אילו סוגי צילומי שיניים יש כיום, ומהו הצילום שמומלץ עבורכם, כדאי לכם לקרוא את המאמר הבא:

מזה ומזה אל תנח ידך – צילום שיניים ובדיקת רופא

הדבר הראשון שרופא השיניים ינסה לעשות כשתגיעו למפגש איתו הוא לאבחן נכון ומדויק את המצב של חלל הפה והשיניים שלכם. בשביל זה הרופא ינקוט בשני דרכים משלימות, ששניהם נצרכות כדי לקבל את התמונה הנכונה והמדויקת על מצב הפה שלכם:

• הסתכלות ישירה – אין חכם כבעל נסיון, ורופא שיניםי מומחה שכבר ראה אי אלו מאות או אלפי פציינטים בחייו, יוכל לזהות בעיות או דלקות מסוימות הנמצאות בחלל הפנה, בחינכיים ובשיניים ובמה שביניהם.
• צילומי רנטגן – לפני כ130 שנה גילה מדען בשם 'ויליאם רנטגן' קרינה חדשה, אותה קרא בשם "קרינת X" שיש ביכולתה לחדור מבעד לרקמות ולהביא לצילום ותמונת מצב של מה שמתרחש מאחורי הקלים של העור הנראה לעינינו. כמובן שהמצאת (או 'גילוי') הרנטגן גרם למהפך של ממש בכל הקשור לתחום הרופאה בכלל, והרפואה בפרט – מעתה והלאה יש אפשרות לחדור ולצלם אף לרקמות שעין אנושית לא יכולה לראותם. בפרט בחחל הפה שהוא מקום סגור ואינו חשוף מטבעו.

יש לדעת ששני דרכים אלו לאבחון הינם משלימות זו את זו, ולא סותרות או מחליפות אחד את השניה – על מנת לקבל תמונת מצב נכונה ומדויקת יש צורך גם בצילום רנטגן, וגם בבדיקה אנושית מקיפה של עין מומחה לרפואת שיניים.

איזה סוגי צילומים יש?

במאמר זה נסקור את רוב ככל סוגי הצילומים שקיימים היום בתחום רפואת השיניים:

• צילומי נשך
• צילום פריאפיקאלי
• צילום סטטוס
• צילום סטטוס מקבילות
• צילום פנורמי
• צילום סי טי

ובסופו נתייחס לשאלת הסכנה והבטיחות של צילומי הרנטגן השונים, ובפרט בשעת הריון.

צילום נשך

זהו צילום הבסיסי ביותר, ומטרתו לזהות את החלק הכותרתי של השיניים הטוחנות בשני צידי הלסתות שבחלל הפה. על פי רוב יספיקו שני צילומים במקום שבו יש חשש נגיעות של דלקת או עששת. הצילום מאפשר לראות נגעי עששת על פני משטח הלעיסה של השיניים ובין השיניים.

עם מדובר על שיניים עם כתר, או שהעששת נמצאת במקום עמוק יותר – צילום נשך לא יועיל, והרופא יפנה לצילום יסודי יותר לצורך אבחנה ברורה יותר.

צילום פריאפיקאלי (בודד)

זהו צילום שעל פי רוב נעשה בקליניקה עצמה, צילום ממוקד וצורך לצורך טיפול נקודתי בשן מסוימת, לפני הטיפול ובסיומו על מנת לוודא את יעילות הטיפול ואיכותו. צילום מסוג זה עושים בטיפול שורש, כאשר רוצים לבדוק את רמת העצם שסביב השן, והאם יש דלקת סביב השורש.

צילום סטטוס

צילום סטטוס הוא שבמקרים רבות נעשה במכון לרנטגן. אולם במרפאות רשת השיניים של ד"ר בוחניק לא צריך ללכת לשום מקום אחר – הכל נמצא בתוך המרפאה. בציוד החדיש והאיכותי ביותר. צילום סטטוס הוא בעצם צילום רנטגן בכמה מוקדים בפה, הנעשה על ידי שהפציינט מחזיק בפיו את פלסטיק, בכמה זוויות ובמקומות בפה, כ16 צילומים בממוצע. התמונה המתקבלת מצילום סטטוס הוא תמונה רחבה של כל הפה, ברמת רנטגן, כלומר עם הבחנה בדברים הנעשים מתחת לפני השטח ברקמות העמוקות יותר של חלל הפה.

צילום סטטוס מקבילים:

הסתכלתם פעם על כפית הפוכה? ראיתם שהדמות המשתקפת ממנה היא קצת 'עקומה'? כעין זה ההבדל בין צילום סטטוס רגיל לצילום סטטוס מקבילים. צילום סטטוס רגיל הינו צילום, בו כל צילום הינו מתפרש על כמה שיניים בחלל הפה. לעומת זאת צילום סטטוס מקבילים הוא כשמו כן הוא, צילומים רבים יותר, כאשר כל צילום הוא מקביל וממוקד כלפי שן אחת, כמו מראה ישרה ולא אלכסונית שרואים בה בדיוק את מה שמופיע בה.  צילום סטטוס מקבילים הינו מדויק יותר, ודורש למעלה מ20 צילומים בודדים. אך התוצאה שצילום כזה נותן היא מדויקת יותר ואיכותית יותר.

שני סוגי צילומי הסטטוס הנ"ל נועדו לראות את תהליך נסיגת עצם וחניכיים, או למטופלים שעוברים תהליך שיקומי בפה שלהם. הצילום מאפשר לראות את גובה העצם ואחיזתה בשן.

צילום פנורמי

העין שלנו יכולה לקלוט רוחב תמונה של 130 מעלות. לעומת זאת, עדשה רגילה של מצלמה, יכולה לקלוט רוחב של 60 מעלות בלבד. צילום פנורמי, הוא צילום של כמה תמונות זו בצד זו, באופן שביחד מביאות לכדי תמונה מאוזנת ורחבה, הדומה לתמונה הנראית לעינינו האנושיות. צילום פנורמי לשיניים, הינו דרך בליתי פולשנית בה מצלמים את הפה מכל צדדיו, שתי הלסתות גם יחד תוך כמה שניות.

צילום פנורמי לשיניים נותנת תמונת מבט רחבה ומקיפה, הוא משמש על פי רוב לפני עקירת שן בינה, כדי לדעת את מצב קרבת השן לתעלת עצבים. וכן לפני השתלה, כשהרופא צריך מידע כללי לגיבי גובה העצם, זוית מערות האף ומיקום העצבים בחלל הפה. במקרים שיש מקרה פתולוגי כלשהו ח"ו (גידול, נגע) הצילום הפונורמי יחשוף זאת בצורה מדויקת.

צילום סי טי

זהו צילום מורכב יותר של רנטגן עם מערכת ממוחשבת, לעיתים על מנת לסייע לצילום הפונורמי, כדי לדעת את מצב הרקמות הפנימי, לפני השתלה מורכבת או כיו"ב.

טיפול שיניים בהריון?

בעבר חשבו נשים רבות שאין לעשות טיפול שיניים בהריון, ייתכן בגלל שחשו שהחינכיים שלהם עוברות תנודות ושינויים בזמני ההריון והלידה. בפועל, אין שום מניעה מנשים בהריון להגיע למרפאת השיניים ולעבור בדיקה וטיפול רפואי. כל זאת במקרים רגילים, ישנים מקרים מיוחדים שבהם האשה צריכה להתייעץ עם רופא הנשים שלה, על סוג הטיפול הרפואי שהיא צריככה לעשות האם מותר לה ובאיזה שלב של הריון.

לגבי צילומים, צילומי רנטגן שונים בשעת הריון, הרופאים ממליצים שבשליש הראשון של ההריון – יש להימנע מצילומי רנטגן, אלא אם כן במקרים דחופים ויוצאי דופן, וגם זאת, לאחר התייעצות עם רופא נשים ועם הגנה על המטופלת בצורה הטובה ביותר.

בשני השלישים האחרונים של ההריון – אין מניעה לאשה לעשות טיפול במרפאת השיניים, וגם היא יכולה לעשות צילום רנטגן. כמובן, שגם במקרה זו, יינקטו כל אמצעי הזהירות והבטיחות הנדרשים על מנת שהקרינה של הרנטגן לא תפגע בעובר חלילה. האשה מקבלת סינר עשוי מעופרת שמונע כניסה של קרינה לרקמות הנמצאים מאחוריו, היא שמה את הסינר על פלג גופה העליון, בעוד הטכנאי\ת מצלמ\ת ברנטגן את מרחב הפה בלבד, ואין בכך שום בעיה.

האם זה מסוכן?

רבים שואלים ותמהים האם צילום רנטגן לשיניים הינו דבר מסוכן מצד החשיפה לקרני X . האמת היא שככל שהשנים עוברות כך ההתפתחות המדעית בכל הקשור לבטיחות ואחוז הקרינה של מכשירים אלו  – נעשה טוב יותר ואיכותי יותר. כל מכשיר לצילום רנטגן, צריך שיהיה לו אישור בתוקף ממשרד הבריאות, על בטיחותו של המכשיר. כמו כן צורת הצילום הינה נעשית באופן ממוקד לאיזור הפה, תוך כדי הגנה (על ידי סינר עופרת) על פלג הגוף העליון.

ובכל זאת, לכמה קרינה אנחנו נחשפים בזמן שאנחנו עושים צילום רנטגן לפה? לשם המחשה, נאמר שישנה רמה מסוימת של קרינה 'קוסמית' שגופנו מקבל בכל מעצמם החיים על כדור הארץ. ניתן לעשות השוואה כזו: צילום פנורמי ושני צילומי נשך – הינם שוי ערך ל18 שעות היחשפות לקרינה קוסמית רגילה. ואילו צילום פנורמי של כ18 צילומים – שווה קרינה לקרינה קוסמית שגופנו קולט במשך 3-4 ימים. כמובן שהנתונים כאן לא מדויקים, אך העיקרון יכול להיות מובן.

ברשת מרפאות השיניים של ד"ר בוחניק תמצאו את כל סוגי הצילומים, במכשירים מתקדמים ואיכותיים, בשירות איכותי וגישה מקצועית.